השבוע השנים עשר - "ד.ד.ד" - דתות, דרום ודוד פרץ

אתחיל ואומר שהשבוע היה אחד השבועות היותר מיוחדים בשבילי - הוא נפתח בהרצאה שהעברתי על הבדואים וסוגיית היישובים הלא מוכרים - כהכנה לסיור הדרום שתוכנן למחרת, המשיך בסיור בדרום ובבאר שבע - העיר בה גדלתי, והסתיים בהקרנת הסרט "אפס ביחסי אנוש" ושיחה אחד על אחד עם היוצרת והבימאית בתוספת פופקורן.

אין ספק שאין כמו להתחיל את השבוע בהרצאה על הבדואים וסוגיית היישובים הלא מוכרים, מה שגרם לי להתייחד עם מחשבי היקר ל- 48 שעות רצופות בסוף השבוע שלפניו. אך כבר בסיור בפזורה הבדואית באותו השבוע, ניכרה החשיבות של ההקדמה שקיבלנו. אך על כך עוד בהמשך.

המשכנו בהרצאות מפי חטיבת דתות ותפוצות, ובין שאר המידע החשוב שקיבלנו, פאנל בהשתתפותם של נציג מארגון צוהר והרבה חיה רואן-בקר מקהילת רמות ציון הכניס אותנו לעולם הפוליטי ומערכת היחסים בין זרמים שונים ביהדות בארץ ובחו"ל. היה מרתק ופותח עיניים וזאת בלשון המעטה, וחשיבות הכריזמה של המרצה ככלי להעברת מסרים ניכרה לי מיד עם תחילת הפאנל.

ביום שני ארזנו את מיטב מחלצותינו וגם מסכות לאור האובך הכבד שפקד אותנו, ויצאנו לסיור לימודי בן יומיים בדרום ובעוטף עזה. התחלנו בביקור בכיפת ברזל באשקלון ולאחר מכן עברנו למעבר כרם שלום, שם פגשנו את מנהל רשות המעברים עמי שקד, שהסביר ואף הדגים לנו ניסיון הברחת סחורות בניגוד לחוק. היה מרתק לראות איך מתנהל מעבר של סחורות בין מדינת ישראל ועזה, אשר אינן מתקשרות באופן ישיר. בהמשך אותו היום שוחחנו עם ראש עיריית שדרות, ראש מועצת בני שמעון וכן עם מנכ"ל אזור התעשייה "עידן הנגב" כשביקרנו במפעל 'סודה סטרים' הממוקם שם.

כל המפגשים אופיינו בהדגשת החשיבות של פיתוח כלכלי אזורי, ניצול הזדמנויות וראייה לטווח הרחוק בהשקעות ופיתוח האזור, כמ גם במשמעות המדינית של מקום המספק עבודה לכלל האוכלוסייה כולל בדואים ופלשתינים מהרשות. הנגב בהחלט מתפתח, ואינו מתנצל על כך. תחנה הבאה: אנדרטת חטיבת הנגב והלאה לבאר שבע בירת הנגב!

פגישה וסיור לילי עם דוד פרץ – יוצר ומוזיקאי מבאר שבע ענו לי על הרבה שאלות ששאלתי את עצמי עוד בהיותי צעירה. "למה אני לא רוצה להישאר לגור בעיר הזו? למה את מה שיש בתל אביב אי אפשר להביא לבאר שבע?" בעוד אני עשיתי את הבחירה שלי, ועברתי למרכז, דוד פרץ נתן דוגמא למה קורה כשנשארים ומשקיעים במקום אותו אוהבים; פסטיבל סמילנסקי, להקות אלטרנטיביות ושיתופי פעולה עם כל מי שרואה לעיניו את אותו החזון – פיתוח העיר באר-שבע, הם רק חלק מהדוגמאות לתרומתו של דוד פרץ לעיר. מה שלי היה קשה להעביר במילים, הועבר בצורה כנה, מצחיקה, כואבת ומרגשת בתיבול שירים כולל הלהיט התורן "דרך מצדה" שכל באר שבעי חייב לשמוע.

למחרת קמנו רעננים (נניח), אחרי ש*לא* ביקרנו בפאב באר שבעי מוכר עד השעות המאוחרות של הלילה, ושמנו את פעמינו לגן הלאומי עבדת. דיווי היקר העביר לנו סיור מקיף ומלא בעובדות היסטוריות וארכיאולוגיות, והוכיח לי שוב שהקורס שלנו מלא באנשים מוכשרים.

משם המשכנו לפזורה הבדואית, ובין שיחה עם ראש מועצת חורה על האתגרים וההשקעה בחינוך כדרך לאינטגרציה של הבדואים, לבין שיחה בנוגע לבעיית הכפרים הלא מוכרים והאתגרים הגדולים שאיתם מתמודדת מדינת ישראל, נוכחנו שוב לדעת שראייה קדימה, השקעה בחינוך וניצול משאבים – היא הדרך לקידום ופיתוח עיר/עיירה/אוכלוסייה. לסיום, הגענו לסיור בנתיבות, ואף הספקנו לבקר בקברו של הבבא סאלי – מקום עלייה לרגל לעשרות אלפי מאמינים בשנה. וכך נגמר לנו סיור בן יומיים, הטיול השנתי של הקורס, כשכולנו עייפים אך מרוצים והרבה יותר משכילים.