לפני כמה שנים, כשהאופציה לשרת במשרד החוץ כדיפלומטית הייתה רחוקה ממני שנות אור, הוזמנתי להרצאה של סוציולוג ישראלי, שהציג את מחקרו בנושא דימויה של ישראל בקרב אזרחי מדינות זרות. המחקר כלל קבוצות מיקוד ממדינות שונות שנשאלו מה הן האסוציאציות העולות בראשם, כשהם שומעים את השם "ישראל". באופן מטריד, שוב ושוב, חזרו המילים "קונפליקט", "מלחמה", "בטון", "אפרוריות", ואני כמעט בטוחה שגם שניים-שלושה גמלים שורבבו פה ושם - ובלי "פלאפל", מי היה מאמין! נו, אז מה אנחנו הישראלים יכולים לומר!? כיצד מתמודדים עם דימוי נוקשה באופן מופרז ביחסו השלילי לישראל, כשאנחנו יודעים (מניסיון..) שהמציאות איננה כזו. מה עושים כששוב ושוב חוזרים הנסקרים על הדימוי העצוב והחד גוני של ישראל, כשהאמת היא שלא יכולה להיות מדינה יותר צבעונית ממנה?
בחלק הזה של קורס הצוערים בו חולקנו לעבודה במחלקות הוצבתי לשמחתי באגף קשתו"ם (קשרי תרבות ומדע). מטרת האגף הינה להתמודד בדיוק עם הדימוי החדגוני הזה באמצעות ייצוא של מוזיקה, אמנות פלסטית, ספרות, מחול, אמנויות במה ישראליות וטיפוח שיתופי פעולה בתחום החינוך והמדע. ומי יכול לעשות את העבודה יותר טוב מעידן רייכל, אבישי כהן, להקת בת שבע, או יעל ברטנא, ועוד רבים וטובים מתחום האמנות בישראל? המומחיות הרבה שיש למנהלי המדורים ולעומלים בפיתוח הקשרים הללו מניבה תוצאות מרשימות. במספר השבועות בהן ביקרתי במדורים השונים, נחשפתי לעושר תרבותי מרתק ולפוטנציאל הגלום בענפי התרבות הישראלית; תרבות אוונגרד לצד קלאסיקה, שיתופי פעולה עם מיטב המוחות והפקות מרשימות. ליוויתי משלחת של 40 נציגים מרחבי העולם שהגיעו לארץ לשם היכרות עם עולם האמנות הפלסטית הישראלית. כאשר יצאנו ממוזאון ישראל היו כולם פעורי פה מהגיוון, היופי העיצובי והפריטים העתיקים והתלונה היחידה עסקה בקוצר זמן הביקור. ביקרנו בסדנאות אמנים בהם יוצרים ואמנים מתחומים שונים כגון סדנאות האמנים בתלפיות בה פועלים מידד אליהו, יעקב ישראל ועירית תמרי. במסגרת הביקור נרקמו שיתופי פעולה בניהם הבאת אומנים ישראלים לתערוכה לכבוד ציון 70 שנה ליחסי ישראל בלגיה ועוד. בסיורים השונים כבר ראיתי בדמיוני כיצד אוכל לשתף פעולה בין אמן ישראלי לבין אמן מקומי במדינה אליה אני יוצאת לטובת פרויקט ציור חוצות וסדנאות אומנים משותפות.
אז הרעיונות מרובים והשליחות כבר ממש מעבר לפינה, ונשאר ממש עוד מעט זמן לדחוס עוד כמה רעיונות למזוודה... ויאללה לעבודה.
