באווירת פוסט יום העצמאות, כשדגלי המדינה עדיין משובצים כאבני חן ברחובותיהם הראשיים של הערים נזכרתי שפעם, באחת מתוכניות הפריים טיים, היה המגיש פונה בשאלון למרואיינים בסוף התוכנית ושואל אותם פעם אחר פעם- מה ישראלי בעינייך?
אף שתשובתם של המרואיינים השתנתה מאדם לאדם, תוך שהיא חושפת את רבגוניותה של החברה הישראלית, נדמה היה שניתן לחבר את קוויי תשובותיהם ולקבל את "דמותה של הישראליות" ואת תרבותה, מתוך היותנו חלק ממקום אחד החולק מסורות, נורמות וערכים משותפים.
ולמה אני מספר לכם את כל זה? כיוון שאת חלקה הראשון של הסדנא לרגישות בינ-תרבותית שעברנו השבוע בקורס הצוערים, ניתן היה להגדיר באותה השאלה ממש - מה ישראלי בעיניך??? הישראליות נבחנה דרך פרמטרים שונים: כיצד תוגדר "מקצועיות" בישראל? מהי תרבות הניהול הנהוגה בה? האם נהוג כאן דיבור ישיר או עקיף? ומה מידת פורמאליות הלבוש הנהוגה במקום העבודה?
אף שתשובותינו לא היו אחידות, כולנו הבנו את המשמעות הגלומה בכל אחת מהתשובות שניתנו בהיותה נטועה עמוק ב"ישראליותינו". הסדנא הציבה מראה של התרבות הישראלית ונתנה הסברים ומקורות לאותן התנהגויות ממש - החל מיהדות שבאופייה מחנכת לשאול ולתהות, ממשיך בצבא המאופיין בעבודת צוות הדוקה וכלה בהיסטוריית קליטת העליות המסיביות לישראל, שהולידו הלכה למעשה, תרבות עבודה שאינה נצמדת לתוכנית סדורה. כל אלה ועוד הינם מאפיינים של התרבות הישראלית והם מוסדו והתעצבו מתוך ההיסטוריה, מקורות ההשפעה ונסיבות החיים הישראליות.
אם חלקה הראשון של הסדנא היה לנו נהיר וברור, באופן טבעי, בהיותו מציב מולנו מראה של החברה הישראלית ותרבותה, חלקה השני היה מתאגר ושונה, מעצם בחינת תרבויות, השונות ביסודן מהחברה הישראלית. אותן התכונות בעזרתן ציירנו את קווי המתאר של הישראליות, נבחנו בפריזמת התרבות במדינות בהן אנו מיועדים לשרת בקיץ הקרוב, וכאן כמספר הצוערים – מספר הפרשנויות שיינתנו לאותה התכונה; מעשה הנתפס כמחווה בקולומביה, יכול להיתפס בסרביה כביטוי לחוצפה; אותה חוצפה שתיתפס בקנדה תתורגם בישראל כישירות בשיחה. מקצועיות הנתפסת בישראל כיעילות הממוקדת בעיקר במבחן התוצאה, בתרבויות אנגלו-אמריקאיות מקצועיות תיתפס כידענות המדגישה ביתר שאת את תהליך העבודה והיא לא מאופיינת בתוצאתיות ובהדגשת חשיבותה. כך הכנסנו במהלך הסדנא מחוות, תכונות והתנהגויות שונות ב"מחולל התרבותי" של מדינות היעד בהן נוצב וקיבלנו מהן פרשנויות שונות ולעיתים הפוכות לחלוטין זו מזו.
"העולם מחכה לנו בחוץ" כך קראה הפרסומת כשניגשנו למשימה - עולם אחד, אך מרקם רב של תרבויות השונות ביסודן זו מזו. פענוח המארג התרבותי במדינה בה נוצב והעלייה ברזולוציות הבחינה של אותה חברה, תקנה לנו את היכולת להתחבר, לשנות ולמצות את יכולות ההשפעה העתידיות שלנו במדינה. זאת כאמור, בתנאי שנעבור דרך מסננת התרבות של המדינה המארחת ברגישות הנדרשת.
