top of page

שבוע 27 - דייט עם גברת קוסטה ריקה

נסיעת אוריינטציה (הכנה) למדינת השירות משולה לדייט ראשון עם כלה יעודה העונה לשם ריקה, כשעוד לפני הפגישה הראשונה - כבר יש 'וורט' לשלוש שנים של חתונה. מ'השדכנית' (אגף משאבי אנוש) מקבלים את השם ומספר נתונים כללים, ו'ברכת הדרך' שלוחה. וזו אכן 'חתיכת דרך'...18 שעות באוויר ו-8 שעות של הפרש זמנים מהארץ.


וכך, בעודי במטוס מאזן בין לחצי אוויר ובכי של תינוקות, כל השמועות ש'נשמות טובות' טרחו לשתף לגבי אותה גברת ריקה, קוסטה ריקה, החלו לצוף. ומשנחתה כף רגלי בשדה התעופה "חואן סנטה מריה" בסן חוזה, הציפייה והמתח היו עצומים. שבעה חודשים של קורס צוערים, שליחות ראשונה, תפקיד משולב של עבודה מנהלית ומדינית, סגן שגריר ואחריות על עובדים - כל המחשבות מתערבלות בראש רגע לפני שהמציאות מכה בי.


"Hola, Señor Antebi" קידם את פניי נהג השגרירות ביחד עם משב רוח לח וחמים, הגם שהשעה הייתה 10 בלילה. וכך באבחה אחת הורגש באחת השינוי במעמד ובתפקיד, כמו גם העובדה שמכאן ואילך החל המסע לארץ זרה שבקרוב מאוד אתחיל לקרוא לה בית. בית שבו לא אשכח ליום אחד את הבית האמיתי אותו אשא לכל מקום כנציגה הרשמי של מדינת ישראל.


כמובן שחיים במדינה זרה במרכז אמריקה, בה לא הייתי מעולם לפני כן, מצריכים היערכויות ברמה אישית שלא נופלות מאלו המקצועיות. מותר לגור רק בשכונות מסוימות מאוד, וגם בהם הדרישה לגור במרכז, ודווקא במגדלים. אסור להסתובב בלילות בפארק או במרכז העיר, ומתחת השגרירות רצחו מישהו על רקע סמים באחד הלילות ששהיתי בעיר. בעיר יש רק בית כנסת אחד ומספר ספור של חנויות קטנות של אוכל כשר. אכן אתגר לא פשוט. אולם החייכנות, החום והאדיבות של "הטיקוֹס" – כינויָם של המקומיים, הירוק העז שנמצא בכל פינה ושרשרת ההרים המִיתמרים המקיפה את העיר, הבניינים הקלאסיים בסגנון הקולוניאלי, האביב הנצחי, הקפה המשובח והאננס המתוק - מטים את הכף ומאזנים אותה לחיוב ולציפייה.


הביקור ככולו סימן תקופת מעבר בין לא מעט מימדים; מעבר בין הקורס לשליחות, בין ישראל לקוסטה ריקה, בין עברית לספרדית, בין צוער לדיפלומט, בין סטודנט לעובד מדינה, בין אזרח לדמות ממלכתית ובין חומר תיאורטי בקורס לבין עשייה במציאות. המעבר מרגש מחד, ורצוף בחששות מאידך. אך נדמה שהכניסה לתוך השגרירות, הציפייה של העובדים, הסקרנות של השגריר, המרחב ליוזמה, והעבודה המשמעותית הרבה שממתינה - לי ורק לי - בעוד חודש, מעניקים כוחות רבים כדי להפוך את האתגר הגדול שהניחה המדינה על כתפיי להצלחה.


bottom of page