[if gte vml 1]><v:shapetype id="_x0000_t75" coordsize="21600,21600" o:spt="75" o:preferrelative="t" path="m@4@5l@4@11@9@11@9@5xe" filled="f" stroked="f"> <v:stroke joinstyle="miter"></v:stroke> <v:formulas> <v:f eqn="if lineDrawn pixelLineWidth 0"></v:f> <v:f eqn="sum @0 1 0"></v:f> <v:f eqn="sum 0 0 @1"></v:f> <v:f eqn="prod @2 1 2"></v:f> <v:f eqn="prod @3 21600 pixelWidth"></v:f> <v:f eqn="prod @3 21600 pixelHeight"></v:f> <v:f eqn="sum @0 0 1"></v:f> <v:f eqn="prod @6 1 2"></v:f> <v:f eqn="prod @7 21600 pixelWidth"></v:f> <v:f eqn="sum @8 21600 0"></v:f> <v:f eqn="prod @7 21600 pixelHeight"></v:f> <v:f eqn="sum @10 21600 0"></v:f> </v:formulas> <v:path o:extrusionok="f" gradientshapeok="t" o:connecttype="rect"></v:path> <o:lock v:ext="edit" aspectratio="t"></o:lock> </v:shapetype><v:shape id="_x0034_A1719F6-2056-4442-B48F-472C7873D303" o:spid="_x0000_i1025" type="#_x0000_t75" alt="image1.JPG" style='width:1932pt;height:1449pt'> <v:imagedata src="file:///C:\Users\inbaln\AppData\Local\Temp\msohtmlclip1\01\clip_image001.jpg" o:href="cid:4A1719F6-2056-4442-B48F-472C7873D303"></v:imagedata> </v:shape><![endif][if !vml][endif]
מה שונה בנסיעת אוריינטציה מכל הנסיעות? כמעט הכל.
ישראלים רבים נוסעים להודו מדי שנה אחרי השירות הצבאי שלהם וחוזרים ומספרים על עולם אחר עם חוקים משלו וקסם שאי אפשר לתאר. ואכן, הודו היא מסע מופלא ששונה בתכלית מכל מה שאנחנו מכירים, אבל נסיעת האוריינטציה בעצמה היא חוויה זרה בפני עצמה.
הרי בכל הנסיעות אנחנו רצים מאתר תיירותי אחד לשני, במירוץ מטורף לראות ולחוות כמה שיותר במקום בו אנו מבקרים בתקופה מוגבלת. ואילו בנסיעת אוריינטציה לא הספקתי לראות אפילו אתר תיירותי אחד - וזה לא היה לי חסר כלל. שכן יש לי שלוש שנים(!) לראות את כל המראות המרשימים שיש להודו להציע והשבוע הזה כולו מוקדש להכרת הבית החדש שלי. להכיר את השגרירות והצוות העובד בה, להכיר את השכונות בהן כולם מתגוררים ולמצוא בית חדש, להכיר את אנשי הקשר החשובים שיאירו את דרכי בשבועות הראשונים, וכן, אפילו לפגוש את הרופא שיטפל בי כשאקבל "Delhi Belly".
ברוב הנסיעות חשוב לנו להכיר את התרבות המקומית והאוכל, אלא שבנסיעת אוריינטציה אתה מחפש את המוכר. אי אפשר להתעלם מהמראות המרהיבים, הצבעים העזים, הטעמים החזקים והתרבות שלא הפסיקה לגרום לי לצחוק ולחייך. אבל עדיין מחפשים את המוכר, את הקפה הכי אהוב שיעיר אותך בבוקר, את האוכל המערבי או הסושי אליו התרגלת בארץ, את הדברים שעוזרים לך להרגיש בבית במקום הכי שונה שחווית אי פעם.
ובכל הנסיעות אנחנו מתאמצים לעשות כמה שיותר שופינג. אלא שבנסיעת אוריינטציה אין צורך במזכרות מהמקום בו אתגורר בעוד חודש. במקום זאת, מצאתי עצמי מסתובבת בסופר ועושה רשימות של מה יש כאן ומה כדאי להביא מהבית, מה חדש ומעניין ולמה אני אתגעגע. בכל פעם שנקלה לדרכי משהו שרציתי לקנות עברה בי המחשבה שהרי עוד חודש אוכל לחזור ולקנות את זה, אין לחץ עכשיו, ובתקווה שאז כבר אדע להתמקח כמו המקומיים ולהשיג מחיר הוגן.
בכל הנסיעות אנחנו נוטים להכיר אנשים שכנראה לא נראה יותר בחיינו, ואילו בנסיעת אוריינטציה האנשים שאתה מכיר יהיו המשפחה שלך. במסיבת פרידה לשליחים שעוזבים קיבלתי תמונה מקדימה לחיי בשלוש השנים הקרובות וראיתי סביבי אנשים שעוטפים זה את זה באהבה, תמיכה וגעגוע משותף לארץ. כי הם לא פה חודש או חצי שנה בבילוי מתמשך מעיר לעיר במסלולי טבע מרהיבים. חייהם כאן, וליבם בישראל אותה הם משרתים מדי יום. ואלה יהיו מי שאייצג איתם את המדינה שלנו ואחלוק איתם את חיי בארץ זרה.
אין ספק שנסיעת אוריינטציה שונה בתכלית מכל נסיעה אחרת, אבל הזכות שנפלה בחלקנו לנסוע לקצוות העולם ולחוות את המקומות הללו בשירות המדינה היא מה שהופכת את החיים החדשים האלה לקצת פחות זרים.
